בעקבות הסרט: "קפיטליזם: סיפור אהבה"

חלום מגילת הזכויות השנייה ...

חבל להחמיץ את סרטו הדוקומנטרי החדש של מייקל מוּר, "קפיטליזם: סיפור אהבה" (Capitalism: A Love Story). זהו סרט חכם. בשעתיים זמן, הוא מצליח,  בשפה פשוטה, להסביר איך העשירים ממשיכים לדפוק בהצלחה יתרה את העניים.  מי כמונו יודע שזה נכון לא רק בארה"ב, אלא בין השאר גם בישראל. צפייה בסרטו של מייקל מור שווה כל רגע. תמורת כרטיס קולנוע אחד צופה מקבל שיעור מקובץ בכלכלה הקפיטליסטית.

סרטו של מור חושף את מקצת השיטות לפיהן תאגידים גדולים משלחים עובדים הביתה;  בנקים מנשלים משפחות מביתם ומאדמתם;  מעבידים גוזרים קופונים  לאחר מות עובדיהם מאחר והם רכשו עבורם ומבלי ליידע אותם ביטוחי חיים. רשימת  שיטות הניצול וההונאה ארוכה היא ארוכה למדי.

כשרואים את כל אלה על מסך הקולנוע - בהתחלה זה יכול להצחיק את הצופה, אך בהמשך, זה פשוט מדכא. מוטב אם זה יקומם וגם ידחוף למעשה. בזמן שצפיתי בסרט, וגם אחר כך, פעם אחר פעם שאלתי את עצמי: מדוע אנחנו, הדפוקים, משלימים עם כל אלה? משום שמי שדופקים אותנו הם כאלה חכמים ואנחנו כאלה מטומטמים? בידכם התשובה.

            אהבתי את סרטו של מייקל מור חרף העובדה שאינני שותף להתלהבות שלו בסרט מנשיאה הנוכחי של ארה"ב ברק אובמה. בתחום הכלכלי הנשיא אובמה מוקף יועצים בתחום הכלכלי הדואגים קודם כל לבנקים ולתאגידים הכלכליים הגדולים. שר האוצר בממשל של אובמה הוא לא אחר מאשר טימותי גייטנר (Timoty Geitner) אשר ב-2008, שירת את הממשל של הנשיא בוש הבן, כאשר זה חילק ביד נדיבה סכומי עתק לחברות הון כדי לחלץ אותן מהמשבר הכלכלי שהם גרמו אותו. נזכיר גם, כי בזמנו גם המועמד לנשיאות אובמה תמך במדיניות זו.

אולי מייקל מור החל להתפכח מאז שעשה את סרטו. יש לקוות. מטוקיו, בה הוא שהה לרגל הקרנת הבכורה של סרטו,  הוא שיגר לנשיא אובמה מכתב בו הוא ביקש ממנו לא לשגר חיילים נוספים לאפגניסטן. פנייתו של מור לא הועילה. כידוע, ימים אחדים אחרי כן, אובמה הכריז שהוא הורה לשגר חיילים נוספים למלחמה האבודה באפגניסטן. ובנאום שנשא בטכס בו הוענק לו פרס נובל לשלום (ממש בדיחה גרועה) הנשיא אובמה הצדיק את המלחמות שמנהלת ארה"ב. דבריו הזכירו לרבים את מה שכתב ג'ורג' אורוול בזמנו, "המלחמה, היא השלום"...

נחזור לסרט "קפיטליזם, סיפור אהבה". בסוף הסרט מוקרן קטע מנאום שנשא נשיא ארה"ב, פרנקלין רוזוולט ((Franklin Roosevelt, ב-11 בינואר 1944 על מצב האומה: צילום מתוך השידור מצורף. בנאומו דיבר הנשיא האמריקני על הצורך בקבלת מגילת זכויות שנייה (second Bill of Rights) כדי להניח בסיס חדש למדיניות של ביטחון ושגשוג סוציאלי לכל אזרחי ארצו ללא הבדל מעמד, גזע ואמונה.

בין הזכויות שמנה רוזוולט בנאומו: הזכות לתעסוקה מועילה ומכניסה בכל ענפי הייצור והמסחר; הזכות לקבל שכר המבטיח מזון ראוי, ביגוד ותרבות פנאי; הזכות של כל איכר לגדל ולמכור את תוצרתו תמורת הכנסה המבטיחה לו ולמשפחתו רמת חיים נאותה; הזכות לכל עסק, גדול וקטן, לסחור בתנאים הוגנים ולא תחת הלחצים של תחרות בלתי הוגנת ושליטה של מונופולים מקומיים וזרים; הזכות לקבל טיפול רפואי נאות המאשפר ליהנות מבריאות טובה; הזכות לביטחון קיומי מפני סכנות כלכליות הנובעות מזקנה, מחלה, תאונה ואבטלה; הזכות לחינוך טוב. כל אלה, ציין רוזוולט, משמעותם ביטחון.

דברים אלה נאמרו ממש בימים אלה לפני 66 שנים. לא די שהם לא התגשמו, המצב החמיר מאז.

י.אלגזי