מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

הפסנתר נתבייש

מאת נעם בן זאב *

 

הכל היה מוכן לחג בביתו של אימן אלשקעה בשכם: בגדים חדשים לילדים, קישוטים בחדרים. בדירתם רחבת הידיים התכוננו הוא ואשתו ושני ילדיהם – בני שש ושנתיים - ללינת הלילה, לקראת החג חג הקורבן למחרת. אלא שקריאות חיילים ישראלים מרמקולים, בערך בשמונה וחצי בערב, החרידו אותם ממנוחתם. "קדימה, מהר", באה הפקודה לפנות את הבניין בן ארבע הקומות.

בלילה הקפוא רוכזו הם ושכניהם – נשים מבוגרות, ילדים, עוד גברים שנאסרו כולם באזיקים, ותושבי הבתים הסמוכים – בבית הספר שבפינת הרחוב. א-שקעה דרש הסברים מהחיילים ואנשי השב"כ במקום – ללא הועיל: כולם נותרו ישובים בפקודה על הרצפה, רועדים מקור. בארבע בבוקר נשמע קול הפיצוץ, ובחמש הם שוחררו – רק כדי למצוא גלי הריסות במקום הבניין שהיה ביתם. בלי הסבר, מבלי שיתאפשר להם לקחת דבר, בפיג'מות, חסרי כול, נעזבו דיירי הבית לנפשם בבוקר הקפוא.

 

 

מדובר צה"ל נמסר כי "מוקדם בבוקר ביצע כוח צה"ל פעילות מבצעית לתפיסת מבוקש, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בשכם. המבוקש התבצר במבנה שבו מצויה דירתו. לאחר קריאות ברורות, חוזרות ונשנות שייצא מהבית, לא נענה המבוקש לבקשה והוחלט לנקוט שרשרת פעולות לשם הוצאת המבוקש מהמבנה תוך סיכון מינימאלי לתושבי המבנה ולכוחות צה"ל. תושבי המבנה הוצאו, והבית נהרס תוך גרימת נזק סביבתי מינימאלי". [כחודשיים מאוחר יותר הודה הצבא בטעותו, ואישר את הטענה המקורית של א-שקעה לפיה לא הסתתר שום מבוקש בבניין, נ"ב.]

עולמם של בני הבית חרב עליהם, דבר לא נותר – חוץ מחפץ אחד. בדרך פלא העיף הפיצוץ מאחת הדירות פסנתר מהודר, "יוליוס פוייריך" משובח תוצרת גרמניה, שנחת ברחוב ורק מסגרתו נותרה שלמה. יחיד הוא עומד עכשיו במבואה של חנות חרבה, ליד ההריסות שמתוכן מבצבצים כל שיירי הרכוש הקרוע, קלידיו מרוסקים, ורק פריטה על המיתרים מגלה איזה צליל נפלא היה לו שבועיים קודם לכן, כשעדיין היה מוכן לנגינות החג, לפני שנתבייש.

---------------

* באדיבות המחבר, פורסם בהארץ, 26.2.2005.

 על-פי דרישת מו"ל "הארץ": "ההעתקה אסורה ללא אישור מראש: כל הזכויות שמורות ל"'הארץ'.

 

8/16/2010