להיות סוֹמָלִי שחור בגרמניה של היום

מתי יקום בישראל עיתונאי-חוקר כגינתר ולראף ?

אני תוהה: מדוע בישראל לא תורגם אף אחד מהספרים והתחקירים של העיתונאי-חוקר מגרמניה גינתר ולראף (Günter Wallraff) ולא הוקרן אף אחד מהסרטים שלו ? האם חוששים כאן מפני האסוציאציות העלולות לעלות אצל הקוראים והצופים על מצבים דומים אצלנו כאן ?  

ולראף התפרסם בארצו ובמדינות רבות בזכות שיטת התחקירים שלו המבוססת על התנסות עצמית באמצעות אימוץ זהות פיקטיבית והסתננות אל תוך  מוקד התחקיר כשהוא חמוש במצלמה וברשמקול נסתרים.  שניים מתחקיריו זכו להדים נרחבים במיוחד: לפני כשלושה עשורים הוא תיעד את חוויותיו כשהתחפש למהגר עבודה תורכי בגרמניה, ולפני כשנתיים כשהתחפש לשחור סומלי. שני התחקירים התפרסמו, כל אחד בתורו, כספר וכסרט. שניהם היו מרתקים. בסרטו האחרון צפיתי בשבוע האחרון של חודש ינואר 2011 בערוץ הצרפתי-גרמני Arte, וגם הוא היה מסעיר ומרתק.

גינתר ולראף נולד בשנת 1942 בעיירה סמוכה לעיר קלן. בצעירותו, הוא  נמנה עם סרבני המלחמה הראשונים בגרמניה שלאחר  מלחמת העולם השנייה. כשגויס לצבא, הבונדסוור, הוא סירב לשאת נשק, ולכן, שוחרר מהשירות כ"בלתי מתאים לשירות הצבאי הן בעתות מלחמה והן בעתות שלום".

ב-1977, הוא עבד בזהות בדויה, משך חודשים אחדים, בצהובון "בילד צייטונג" (Bield-Zeitung). בספר שפרסם אחרי כן, הוא תיאר את שיטות התחקיר בהן נקט העיתון כשהפר לעתים את  חייהם הפרטיים של קורבנותיו. העיתון שרדף אותו משפטית בכל ערכאה אפשרית נכשל בסופו של דבר.

בשלהי שנות ה-80 של המאה שעברה דרך עולמו של ולראף בעקבות ספר שפרסם וסרט שהפיק בהם תוארו החוויות שעבר כשאימץ זהות פיקטיבית של מהגר עבודה תורכי בשם הבדוי עלי סינירליאוגלו (Ali Sinirlioglu) כשהוא חמוש במצלמה ורשמקול נסתרים. נזכיר, התורכים מהווים קבוצת מהגרי-העבודה הגדולה ביותר בגרמניה שלאחר המלחמה. חבריה מוכנים לעסוק כל עבודה. חוגים פוליטיים שמרניים וימניים משתמשים בה שעיר לעזאזל. לצורך אימוץ הדמות הפיקטיבית  התחפש ולראף לתורכי ואף שינה את צבע את העיניים שלו. ספרו בגרמנית נקרא "Ganz unten", בתרגום ליטראלי "בתחתיות", ובצרפתית הוא נקרא "Tête de turc", "פרצוף של תורכי". הסרט שבא בעקבותיו הפך לסרט-פולחן בתולדות העיתונות החוקרת.

גינתר ולראף מחופש לפועל תורכי

בספרו ובסרטו חשף ולראף את החוויות הקשות והמשפילות שחווה כשחי כאחד ממהגרי עבודה התורכים הרבים בגרמניה, את תנאי העבודה הקשים, את תנאי הניצול המחפירים, לרבות בענפי הייצור המסוכנים ביותר, כמו אלה בהם הם היו חשופים לקרינה רדיו-אקטיבית, את ההתעללויות להן הוא היה קורבן.

לפני שנים אחרות, לאחר שהוצאת שפרינגר העלילה על ולראף שבעברו הוא היה סוכן של השטאזי (Stasi), סוכנות הביון של דד"ר (מזרח גרמניה עד 1989); ולראף תבע את ההוצאה למשפט וזכה.

לפני כשנתיים, בספרו ב"הטוב שבעולמות החדשים" (Aus der schönen neuen Welt) הוא ליקט שמונה תחקירים בהם פגש את "המפסידים הגדולים של הטוב שבעולמות",  אותו עולם שהבטיחו נביאי הכלכלה הגלובלית. מחופש לשחור וחמוש במצלמה נסתרת, ולראף חשף את הפנים החדשים של הגזענות בגרמניה. בעזרת דמות פיקטיבית זו, הוא חשף את פגעי האבטלה וחוסר הביטחון הכלכלי שהם מנת חלקם של זרים וחסרי כתובת קבוע בגרמניה. כפועל במאפיה תעשייתית הוא תיאר את תנאי העבודה הנוראיים הנהוגים בענף זה. "כאשר התחלתי לעסוק בתחקירים שלי לפני ארבעים שנה", גילה ולראף, "לא הייתי היחיד שקיווה שעם חלוף השנים נתקדם באיטיות לעבר חברה יותר אנושית ויותר צודקת. לא מן הנמנע שרבים בינינו חשבו כמוני. ככל שאני ממשיך להיאבק באמצעות הרפורטאז'ות והסרטים שלי, אני הופך ליותר ספקן. בזמן האחרון נסוגונו: העוולות גברו, תנאי החיים לא הפכו ליותר הומאניים, ההיפך מזה הוא הנכון".

בסרטו הדוקומנטרי האחרון "שחור על גבי לבן, מסע בגרמניה" (Schwarz auf Weiss - Eine Reise durch Deutschland)   בבימוים של פָּגוֹנִיס פָּגוֹנָקִיס וסוּסַאן יֶיגֵר (Pagonis Pagonakis & Susanne Jäger), חצה ולראף את גרמניה במשך כשנה כשהוא מחופש לסומלי שחור, אזרח גרמני ודובר גרמנית, בשם קוּוַאמִי אוֹגוֹנוּ (Kuwami Ogonno). פניו וידיו  נצבעו בשחור ועל ראשו חבש פאה נכרית בעלת  שיער מקורזל, וגם הפעם הצטייד  במצלמה נסתרת.

גיתר ולראף מחופש לסומלי שחור

הסרט הוקרן בסוף ינואר 2011 בערוץ הדו-לשוני צרפתי-גרמני  ARTE. קוואמי המזויף חווה השפלות, עלבונות, ולעתים חייו היו בסכנה. "ברכבת, מוקף כ-600 שיכורים חשתי מאוים ובסכנת חיים", נזכר ולראף. "שוטרת היא שהצילה אותי. רק בזכות העובדה שהתחפשתי לשחור יכולתי להבין מה עובר  יום-יום על השחורים. המטרה שלי היא להתריע מפני מציאות מסוימת ולשנות את פני הדברים".

אחרי שהסתיימו צילומי הסרט, סבל ולראף משך כחצי שנה מסיוטים. אצל השחורים הסיוטים אינם מסתיימים מעולם. 

שיטת התחקירים של ולראף - הכוללת הסתננות לתוך עולמם של המפסידים הגדולים "בטוב שבעולמות", תחפושות ומצלמה הנסתרת – מתגלה בספרים של ולראף ובסרטיו כאמצעי יעיל מאוד לחשיפת מקצת החוליים של החברה הגרמנית: שנאת זרים, גזענות וניצול.

יוסף אלגזי

----------------

ראו:

http://www.youtube.com/watch?v=ZFfPXqH00Kw