מלחמת יוני 1967: אֵם כָּל חַטָּאת

יהושע בר-הלל (1975-1915)

שיר מאת יבי (2002-1934)

מתוך הקובץ חלומות אנשים תקוות, 1976

בימים שלאחר מלחמת יוני 67

על הניצחון המזהיר שכמותו

כביכול לא ידעה ההיסטוריה

הגיעה היסטריית הגבוּרה

ל"גובהי שכינה" ששכנה

כמעט בכל בַּיִת בישראל.

המנגן בעת ההיא בהרמוניית

הצללים הללוּ התרומם

מעבר ומעל לקנה מידה

מוסרי וזכה להוקרת

הציבור הרחב.

חברה שהכרתה אינה

בשמירה קפדנית על

תכנים אנושיים סופה

להתנוון.

כנגד ההלל וההדרנים

הצורמים התייצבו ענקי

מחשבה ואישי מצפּוּן

שהצהירו ברמה עילאית

עזותם הנבואית:

המשך תהליך הגיבוב של

"כל דאלים גבר"

יקבור חלומותינו וחיינו.

אחד מהם היה ויהיה

יהושע בר-הִלל

כשחפשת בסוּפה שלעיתים

הכהתה עיניים ולא הצרידה

המלה המעודדת ובבוקר

הפּיכחון הצלוּל, מצאת אותם

בדמות יהושע בר-הלל.

רצונו הטוב ומעוּרבותו לא

נִלאו מהמחאה הצודקת

בה התפקד ותרם מרוחו

ומכספו.

הוא ידע מהות הצו שבאדם

זכרו שמור.