מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

אִילוּ כּולָנוּ הָיִינוּ כָּמוֹהֶם

בעקבות הסרט התיעודי "הלב מג'נין"

 

אני מקווה שרבים מבני הדור שלי ומבוגרים יותר זוכרים את הסרט הצרפתי הנפלא "אילו כולם היו כמוהם" Si tous les gars du monde))  בבימויו של קריסטיאן ז'אק (Christian Jaque). נזכרתי בסרט הזה כאשר ראיתי לפני ימים אחדים בערוץ 1 את סרטם התיעודי של ליאור גלר ומרקוס וטר, "הלב מג'נין".

הסרט הצרפתי ׁ שריגש אותנו בזמנו, בימי שיא המלחמה הקרה,  הציג על הבד (ראו צילום של כרזת הסרט) את סיפורה של שרשרת אנושית רב-לאומית שהתגייסה לעזור לאנשי הצוות החולה בספינה ששטה בים  הצפוני. למאמץ ההצלה התגייסו בסרט אמריקאים, רוסים, צרפתים, גרמנים ואחרים - וכולם יחד הם הצילו את הימאים שהיו במצוקה. הסרט, שהוקרן גם בישראל,  זכה לביקורות נרגשות  ברחבי העולם. כששוטטתי בימים אלה באינטרנט גיליתי להפתעתי הגדולה שהסרט מוקרן עד היום  במקומות שונים בעולם ואינו פוסק מלרגש את הצופים בו. 

 

"הלב מג'נין" מצידו מגולל את סיפור האיברים של ילד פלסטיני מג'נין שנתרמו אחרי מותו הטראגי על-ידי אמו  ואביו לילדים אחרים בישראל, ערבים ויהודים. אחמד ח'טיב,  בן ה-12, נורה למוות בידי חיילי צה"ל.

וזה סיפור המעשה: כאשר הובאה גופתו של אחמד ח'טיב המת לבית החולים רמב"ם בחיפה פנה אחד מאנשי צוות בית החולים, ריימונד שדדה, לאביו של הילד, אסמעיל ח'טיב, וביקש ממנו שיסכים  לתרום את האיברים של בנו לילדים הזקוקים להם ביותר. בתחילה, הסכים האב לתרום את האיברים של בנו לבד מליבו. אך כשהתייעץ האב עם זכּריה זבידי, שנימנה בזמנו עם מנהיגי האינתיפאדה השנייה במחנה בפליטים בג'נין, ועם אחד מאנשי הדת המוסלמים במחנה - אלה שכנעו אותו ואת אֵם הילד להסכים לתרום גם את לב בנם. כאשר האב שאל את זביידי האם להסכים לתרומת האיברים גם אם אלה יושתלו בגופם של יהודים, השיב לו זביידי, "אתה לא תורם ליהודי, אלא לבן אדם".

ואולם כאשר נשאלו בזמנו אביה ואִמה של ילדה יהודיה שנזקקה בדחיפות לשתילת כליה בגופה, נשמע האב אומר בסרט, "הייתי מעדיף שזה יהיה תורם יהודי, בכל זאת דם של יהודי ולא של ערבי..."

זמן מה אחרי שהושתלו בהצלחה איבריו של הילד אחמד ח'טיב בגופם של כמה ילדים נפגשו אמו ואביו עם כמה מהילדים הנושאים היום את איבריו ועם הוריהם. הסצנות של הפגישות האלו בסרט מרגשות עד דמעות. בצילום המצורף כאן רואים עד כמה התרגשה אִמו של  אחמד ח'טיב כאשר היא פגשה בפעם הראשונה את אחת הילדות שבגופה הושתל איבר אחד מהאיברים של בנה ונשקה לה. הורים אחדים סרבו להשתתף בסרט.

 

כאשר ביקר האב אסמעיל ח'טיב בבית של הילדה מנוחה רבקה שבגופה הושתלה אחת מכליותיו של אחמד, ושמשפחתה הסתייגה בתחילה מהאפשרות לקבל תרומת איבר של ערבי -  במעמד הזה, לאור המצלמות, התקשה אביה של מנוחה להסתיר את מבוכתו בשל  הדברים שהשמיע בזמנו בבית החולים, הוא התנצל והודה לאב השכּוּל.

בהמשך הסרט נשמע האב אסמעיל ח'טיב שלם לחלוטין עם הכרעתו האנושית. הוא גם סיפר בגלוי שהוא מתנגד לכיבוש הישראלי וגם נאבק נגדו.

"הלב מג'נין" הוא סרט תיעודי-חינוכי ממדרגה עליונה. יש לקוות שערוץ 1 יקיים שידור חוזר, ואפילו יותר משידור חוזר אחד, עבור כל אלה שהחמיצו את ההקרנה הראשונה ועבור אלה שהיו חפצים לצפות בו שוב, ואף להקליט אותו ולשמור אותו.

                                                                                   י. א.

 

4/15/2009