ניקולאס גיליין –  1989-1902

בחודש יולי השנה מלאו עשרים שנה למותו של ניקולאס  גיליין (Nicolas Guillen), מי שזכה לכינוי, "משוררה הלאומי של קובה". הוא נולד ב-10 ליולי 1902 בעיר קאמאגויי. מסבו פ'אקונדו, העבד האפריקאני, ירש אוזן קשובה ללחן הריקוד הכושי, ומסבו פ'דריקו, הספרדי, ירש את הגישה הסטואית למוות. גיליין איחד בקרבו את שתי המורשות, וכך יכול היה לבטא נאמנה את הנפש הקובאנית, אותו פרח קריאולי בעל אלי-כותרת לבנים ואבקנים שחורים היונק לשדו מהשורש הכפול הספרדי-אפריקאני - האומה הקובאנית.

גיליין הינו בעיקר משורר ה"סון" הקובאני. ה"סון", אותה יצירה פ'ולקלורית קובאנית, לחן המחול השחור והקצבי, הוא בנם החוקי של נשואי השחור והלבן, נשואים שנתקיימו בתוך שבע הירק המבהיק, מתחת לחופת השמיים הטופיים הזוהרים באור השמש הלוהטת. אף ה"קאנסיון" הספרדית מהווה גורם חשוב ביצירתו של גיליין וכן אפשר לגלות את עקבותיהן של השפעות מודרניסטיות שונות.

ניקולאס גיליין  ביטא בשירתו את כמיהתו של העם הקובאני לשחרור והפך לשופרה של המהפכה הלאומית-חברתית של מולדתו. רבים, הן בקובה ומחוץ לה, הוקירו את יצירתו. עימם נמנו המשורר פ'דריקו גארסיה לורקה והסופר-הפילוסוף מיגל דה אונאמונו מספרד.

עטיפת ספר שירי גיליין בעברית, תירגם משה ברזילי (נוף)

שיריו תורגמו לשפות רבות, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, רומנית, אינדונזית, הולאנדית, פולנית, גרמנית ורוסית (בתרגומו של איליה ארנבורג). כמה משיריו תורגמו לעברית על ידי תנחום ברמן, שמעון שרב (בקובץ "סון", בהוצאת "עקד") וחיה קדמון (במוסף הספרותי של "קול העם"). קובץ ממבחר שיריו פורסם בשנת 1962 על ידי המשורר משה ברזילי (נוף) (1987-1914); השירים לוו בציורים של הציירת רות שלוס (בהוצאת האגוד לקשרי ידידות ישראל-קובה).

ניקולאס גיליין / קינה על ישוע מננדס *

עברית: משה ברזילי (נוף)

אֶקְדּוֹחוֹ מִתְחַכֵּך וּמְשׂוֹחֵחַ
עִם נִצָּב וְעִם לַהַב מַצֵּ'טֶה

אַרְבָּעָה רוֹבֵי-צָיִד שׁוֹמְרִים אֶת
שְׁנָתוֹ הַזְּרוּעָה חֲלוֹמוֹת, אֶת שְׁנָתוֹ הַמֻּפְרַעַת.
סָהֳרוֹ הוּא פָתוּחַ, חָשׂוּף לְכָל רוּחַ.
הַמַּנְהִיג בַּמִּקְלָט הֶעָלוּב מִתְעוֹרֵר אָז,
דְּיוֹקָנוֹ מְחֻיָּךְ – בְּדַרְכּוֹ הוּא בָּטוּחַ.
            אֲבָל בְּעִקְבֵי צְעָדָיו חוֹפֵז שְׁחוֹר הַמָּוֶת.

                  * *  
                   *

Cuban Company Comunes
בְּ-5 נְקֻדּוֹת פּוֹתַחַת,
בְּ-5 ⅜ סוֹגֶרֶת.
West Indies Company
בְּ-69 נְקֻדּוֹת פּוֹתַחַת,
בְּ- ⅝69 סוֹגֶרֶת.
United Fruit Company
בְּ-31 נְקֻדּוֹת פּוֹתַחַת,
בְּ- ⅛31 נְקֻדּוֹת סוֹגֶרֶת.
Cuban American Company
בְּ-40 נְקֻדּוֹת פּוֹתַחַת,
בְּ-⅝ 41 סוֹגֶרֶת.

פִּתְאוֹם גַּלְגַּל רַעַם
בְּמִכְרֶה גָפְרִיתוֹ שֶׁל רָקִיעַ.
בְּרַק זַעַם מַגִּיחַ, מַבְקִיעַ
אֶת הַגַּג הָרָעוּעַ
וְחוֹדֵר לָאוּלָם הַמָּלֵא מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ.
דַּם מֶנֶּנְ'דֶּס, הַיּוֹם בְּעֵת הַסְּגִירָה,
            150 נְקֻדּוֹת וְ-⅞, הַמְּגַמָּה – עֲלִיָּה.

                * *
                 *

וְאָז הוּא יַגִּיעַ,
מְפַקְּדָם שֶׁל קְנֵי הַסֻּכָּר, וְהַחֶרֶב
הַשְּׁלוּפָה בְיָדוֹ מִבָּרָק מְחֻשֶּׁלֶת.
וְאָז הוּא יַגִּיעַ,
אַבִּיר הָרָכוּב עַל סוּסָה חֲלוֹמִית,
חִיוּךְ מִשְׁתַּהֶה בִּבְרָכָה מִתְמַשֶּׁכֶת.
וְאָז הוּא יָבוֹא וְיֹאמַר,
יֵשׁוּעַ יָבוֹא וְיֹאמַר:
"הַבִּיטוּ, יֶשְׁנוֹ כָּאן סֻכָּר וְאֵין בּוֹ דְּמָעוֹת!"
וְיֹאמַר:
אֲלֵיכֶם חָזַרְתִּי, אַחַי, אַל תִּירָאוּ".
וְיֹאמַר:
"הַדֶּרֶך הָיְתָה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה.
אֲבָל מִדָּמִי הִצְטַמֵּחַ אִילָן
בּוֹ יוֹשֶׁבֶת צִפּוֹר וְשִׁירָהּ הוּא חַיִּים,
            הַמָּחָר מִתְבַּשֵּׂר בִּצְלִילִים שֶׁל שִׁירִים.

                  * *
                   *

 יֵשׁוּעַ אֵינוֹ בַּשָּׁמַיִם,
דַּוְקָא עַל הָאָרֶץ;
וְלֹא נְאוּמִים הוּא תּוֹבֵעַ,
דַּוְקָא מַאֲבָק;
כֹּהֲנִים אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לוֹ,
דַּוְקָא חֲבֵרִים;
אֵינוֹ בּוֹנֶה כְּנֵסִיּוֹת,
דַּוְּקָא אִיגּוּדֵי פּוֹעֲלִים:
            אִ י שׁ    לֹא     י וּ כַ ל     לְ רָ צְ ח וֹ !

* [ארבעה קטעים מתוך הפואמה];  ישוע מננדז (Jesus Menendez) - מנהיג פועלי הסוכר הקובאניים שנרצח בשנת 1948.