נאזים חִכְּמֶת - משורר וגיבור נעורינו

"האורות בחנות המכּוֹלת של קָרָבֶּט דלוּקים,

האזרח הארמני מעולם לא סלח

על כך ששחטו את אביו

על ההר הכּוּרדי

אך הוא אוהב אותְךָ,

מאחר וגם אתה לא סלחתָ

לאלה שהכתימו בכּתם השחור הזה

את מִצחוֹ של העם התוּרכּי."

למשורר נאזים חִכְּמֶת (1963-1901) שירים יפים הרבה. בחרתי לפתוח רשימה זו  בשיר הקצר הזה מסיבה מאוד פשוטה: בשורות שיר קצרות אלו הוא ביטא בבהירות את גישתו ההומניסטית והחפה מכל לאומנות. נאזים חכמת שהיה משורר וגיבור נעורינו ממשיך להיות נערץ עלינו גם בערוב ימינו.

העילה לכתיבת רשימה זו הוא ספר יפהפה שיצא לאור בימים אלו ובו מבחר שירים ופואמות של נאזים חכמת בעברית, שירים שתרגמה ביד אמן עפרה בנג'ו. את הספר, "נאזים חכמת, ענק כחול-עיניים, מבחר שירים ופואמות" הוציאה לאור הוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם גורמים נוספים. שני שירים מתוך הקובץ, "אבא" ו"דון קישוט" מתפרסמים כאן בהמשך באדיבותה של ההוצאה לאור.

נאזים חכמת, דיוקן

צייר: Louis Toffoli

על חייו ופעלו

"נולדתי בשנת 1902

מעולם לא שבתי לעיר הולדתי

ואיני חפץ לשוב אליה שני" –

כתב נאזים חכמת  בפתיחת שירו "אוטוביוגרפיה" אותו כתב במזרח ברלין ב-11 בספטמבר 1961. ואומנם הוא לא שב לעולם לסלוניקי (היום יוון) בה נולד ב-21 בנובמבר 1902. את ילדותו חסרת הדאגה הוא בילה באיסטנבול.  סבו, נאזים פשה, שהיה המושל של העיר סלוניקי, היה גם משורר ונודע כליברל בדעותיו. אביו, חכמת, היה בוגר בית האולפנא  הפרנקופוני של גלסטראי. אמו, דְגֵ'לִילֶה סליל הנים, היתה לינגוויסטית ופדגוגית, פרטה על פסנתר וציירה.

זמן מה למד נאזים חכמת בבית האולפנא של גלסטראי ואחר כך באקדמיה הימית התורכית. זמן מה  שירת כקצין בספינת מלחמה אך בשל בריאותו הלקויה שוחרר מהצי. בזמן מלחמת העצמאות ניסה להצטרף לכוחותיו של מוצטפא כּמאל (לימים כונה אתאטורק) באנטוליה, אך במקום להילחם בחזית הוא נשלח לאזור בּוֹלוּ לעסוק בהוראה.

אירועים פוליטיים שהתרחשו בשנות נעוריו – כיבושה של איסטנבול בידי מעצמות הברית אחרי מלחמת העולם הראשונה, פירוקה של האימפריה העות'מאנית ומהפכת אוקטובר הסוציאליסטית ברוסיה – הסעירו אותו. הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית ובהגיעו לגיל 22 נסע למוסקבה ללמוד באוניברסיטה כלכלה ומדעי החברה.

שנתיים לאחר מכן, ב-1924, אחרי הכרזת עצמאותה של הרפובליקה התורכית, שב נאזים חכמת לתורכיה. מאחר וסומן כ"אדום", היה קורבן לרדיפות שאילצו אותו לשוב למוסקבה. ומאז רבו הנסיעות שלו הלוך וחזור תורכיה-מוסקבה. כאן הוא פגש את המשורר והדרמטורג  ולדימיר מיקובסקי Vladimir Maïakovski  (1930-1893) ואת הפוּטוּריסטים מהם הושפע רבות. תקופת מה עבד עם במאי התיאטרון וסוולד מירהולד Vsevolod Meyerhold (1940-1870).

נאזים חכמת הקומוניסט הפך אחד משופרות האוונגרד התורכי בגולה. בשובו למולדתו, ב-1938 הוא נדון ל-28 שנות מאסר בעוון הפואמה שפרסם, "האפוס של השיח' בדרדין", בה העלה על נס את מרד האיכרים נגד עריצות האימפריה העות'מאנית במאה ה-15. ב-1949, תחת לחצה של תנועת מחאה בינלאומית בה נטלו חלק ז'אן-פול סרטר, פבלו פיקסו, פול רובסון ואחרים, שוחרר נאזים חכמת מהכלא. ב-1951 העניקה לו מועצת השלום העולמית את בפרס השלום הבינלאומי. בשל חולשתו בעקבות שביתת-רעב  ממושכת שגרמה לו לבעיות לב חמורות הוא נעדר מטכס הענקת הפרס שהתקיים בווארשה.

נאזים חכמת חי תחת מעקב משטרתי קבוע. בנס הוא ניצל משני ניסיונות התנקשות בחייו, ובגיל 50... הוא נקרא לשירות חובה בצבא. בלית ברירה נאלץ להימלט לברית-המועצות ולהשאיר אחריו אשה וילדים.

נאזים חכמת היה מקורבנות המלחמה הקרה. לאחר שנשללה ממנו אזרחותו התורכית הוא הסתובב ברחבי העולם עם דרכון פולני. מדינות באירופה, באפריקה ובאמריקה הלטינית פתחו את שעריהן בפניו אך לא שלטונות ארה"ב שסירבו בעקשנות להעניק לו אשרת כניסה.

"למרות כובד המשא שבחזי / ליבי פועם תמיד עם הכוכבים הרחוקים", כתב נאזים חכמת.  בעקבות התקף-לב, ב-3 ביוני 1963 מת נאזים חכמת במוסקבה. הוא נקבר בבית הקברות נובודוויצ'י (Novodevichy). קברו והמצבה שעליו הם עד היום יעד עלייה לרגל למעריציו הרבים ברחבי תבל. בצוואתו ביקש נאזים חכמת להיטמן מתחת לעץ דולב באדמת אנטוליה, אך עד היום לא מולאה צוואתו.

המבקר בספריות ובחנויות ספרים בתורכיה ימצא קבצים של שיריו. רבים משיריו תורגמו לשפות רבות. מבחר שיריו הראשון בעברית בתרגום ט. כרמי ראה אור בספרית הפועלים ב-1955. חלק  משיריו בתורכית הולחנו בידי המלחין זולפו ליוואנלי (Zülfü Livaneli) ששנים מאוחר יותר שיתף פעולה עם המלחין היווני מיקיס תיאודורקיס. מבחר משיריו של חכמת תורגמו ליוונית בידי יאניס ריטסוס (Yiannis Ritsos) והולחנו על-ידי המלחינים מנוס לויזוס (Manos Loizos) ות'נוס מיקרוטסיקוס (Thanos Mikroutsikos).

יוסף אלגזי

------------

סוף ספטמבר 2009