מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

איראן של מטה: הסרט "שירת הברבורים"

רֶפּוֹרְטָזָ'ה וגם מָשָל

 

מי שעוד לא צפה בסרט "שירת הדרורים" של מג'יד מגידי שימהר לראותו, חבל להחמיץ את החוויה הזו.

בכפר נידח באיראן, כָּרִים, גיבור הסרט, עובד בחווה לגידול יענות. לא בלי מאמצים, כמפרנס יחיד, הוא מקיים את משפחתו. קשיי היומיום אינם גורעים מהאופטימיות של רעייתו, של ילדיהם הצעירים ושלו. באחד הימים כאשר הוא מצליח להביא לביתם הצנוע ביצה גדולה של יענה – קמה שמחה וצהלה. מן הביצה הזו שבושלה ברוטב עגבניות, כמו השקשוקה המוכרת לנו, נהנים הן בני המשפחה והן שכניהם.

אסון בלתי צפוי משנה את חיי המשפחה עד לבלי היכר: יענה אחת נמלטה מהחווה.  בתגובה, פוטר כרים  מעבודתו על-ידי מעבידו. אסון רודף אסון: מכשיר השמיעה של הבת החירשת נפל לתוך המים המעופשים של באר נטושה. וכשכבר נמצא מכשיר השמיעה, התברר שלא ניתן לתקנו והבת תזדקק למכשיר שמיעה חדש  העולה - בהתחשב במצבה הכלכלי הקשה של המשפחה - הון תועפות.       

 

 

המצוקה הכלכלית של המשפחה מעסיקה לא רק את כרים האב. האידיליה המשפחתית נעכרת מדי פעם בשל שאיפתו של אחד הבנים, עדיין ילד, לעזור למשק הבית. הוא חולם לנקות, ביחד עם אחיו וחבריו בשכונה, את הבאר המעופשת – כן, אותו הבאר בה נפל מכשיר השמיעה של אחותו - ולגדל במימיו דגים כדי להפוך ברבות הימים את בני משפחתו ל"מיליונרים" ... האב אינו מאמין בהצלחת פרויקט-החלום של בנו ולכן הוא אוסר עליו להגשימו ואף מאיים עליו במלקות. האיומים אינם מרפים את ידי הבן העקשן אשר בסופו של דבר מגשים את חלומו, כמעט.

כרים הוא איש קשה-יום אבל לא איש כמוהו ייפול לייאוש וייכנע לו. באחד הימים מחליט האב לנסוע על אופנועו לעיר הגדולה, לטהראן הבירה, כדי לתקן את מכשיר השמיעה. מבלי שתכנן זאת מראש הוא הפך בעל כורחו למסיע אנשים על אופנועו. בכרך של טהראן הצפופה והפקוקה צמחה  ונפוצה תופעת אופנועי-הטקסי. בעזרתם ניתנת לנו הצופים ההזדמנות לתור ברחובותיה הסואנים, להכיר מקצת אנשיה וליהנות מרפורטז'ה מצולמת. כרים אינו מסתפק בהסעת נוסעים, הוא גם אוסף בדרך כל מיני גרוטאות במטרה לתקנן ולעשות בהן שימוש. כך הפכה חצר ביתו למחסן גרוטאות.

כל עוד היה חי והתפרנס בכפר, כרים היה אדם פשוט שהסתפק גם במועט. תכונות אלו לא מנעו ממנו להיות גם נדיב. ואולם, המגע שלו עם הכרך הגדול, בעיקר עם הכסף, ופיתוייהם, הפכו אותו, אט-אט, לחַמְדָן, וגרוע מזה, הוא הפסיק לשים לב מה קורה לבני משפחתו.

באחד הימים, שעה שהתעסק בחצר ביתו בגרוטאותיו, נפל כרים ונקבר תחת ערימה גדולה של ברזלים ושאר חפצים כבדים שהתמוטטו עליו. בקושי ניצלו חייו. בבית, בעודו שוכב וכואב בשל פצעיו הקשים, טיפלו בו רעייתו וילדיו במסירות אין-קץ והרעיפו עליו אהבה. גם קרוביו ושכניו נרתמו לעזור לו.  אט-אט הוא שב לאיתנו. תוך כדי החלמתו הפיזית, כרים צופה ממיטתו במתרחש סביבו ומהרהר. הוא לא אומר דבר, אך  אנחנו הצופים קוראים-מנחשים,  בפניו האילמים, במבט עיניו הנוגה, לאלו מחוזות מובילים אותו הרהוריו. מטרת הבמאי מג'יד מג'ידי: להנחיל לנו הצופים הנרגשים: "הכסף אינו ערובה לאושר". אשרי המאמין ...

הסרט "שירת הדרורים" זיכה את השחקן רֶזָה נָגִ'יֶה, שמילא את תפקידו של כרים, בפרס דב הכסף של השחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בברלין בשנת 2008.  

לכו לראות !      

     

 

9/20/2009