מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

מה קרה ביום האדמה

ב-30 במארס 1976

1. ההחלטה על השביתה ב-30 במארס 1976 .

ב-6 במארס 1976 נענו המועצות המקומיות בכפרים סח'נין, עראבה ודיר חנה לקריאת הוועדה הארצית של הרשויות המקומיות וכן של הוועדה הארצית להגנה על האדמה בתור כפרים אשר נפגעו כתוצאה מצו משרד הביטחון לסגירת שטחים רחבים מאדמותיהם במסגרת השטח הקרוי שטח 9.

2. המאמצים שנעשו מצד הרשויות המקומיות כדי לשמור על הסדר ביום השביתה.  

המועצות המקומיות בשלושת הכפרים קבלו החלטות בישיבותיהן הרשמיות יום לפני השביתה אשר קראו לציבור התושבים בכפריהם לקיים שביתה שקטה כביטוי לגיטימי למחאה כנגד החלטת הממשלה להפקיע אדמות. כמו כן הפיצו המועצות המקומיות והוועדות המקומיות להגנה על האדמה את החלטתם בין התושבים באמצעות מנשרים ובעזרת רמקולים. התושבים נקראו במיוחד לשמור על הסדר במשך יום השביתה.

ב-29 במארס 1976 אחר הצהריים פנו נציגי הרשויות המקומיות בשלושת הכפרים אל מרכז משטרת סח'נין בבקשה שכוחות משמר הגבול לא יתגרו בתושבים של הכפרים וזאת כדי לבלום התנגשויות בינם לבין התושבים. המשטרה הבטיחה להיענות לבקשת המועצות המקומיות. ב-29 במארס 1976 בבוקר עצרה המשטרה את סגן ראש המועצה המקומית של עראבה. לבקשתו של קצין משטרת עכו פנו ראשי המועצות המקומיות בעראבה ובסח'נין בשעה 7 בערב כדי לבוא עימו בדבר יציאתו לחופשי של סגן ראש המועצה בערב וזאת כדי שיעזור לשמור על הסדר בכפרו לפי החלטת המועצה המקומית. קצין המשטרה נענה לבקשתנו והעצור יצא לחופשי אולם עם הגיענו בחזרה לכפר מצאנו כי המצב שם בער. אלה היו המאמצים אשר נקטנו ערב יום השביתה למען לשמור על השקט.

הבה נראה כיצד פעלו הרשויות.  

א.      המשטרה ביקשה מהמועצות המקומיות לפני יום השביתה את תוכניות המתאר.

ב.      פונו מספר רב של מאושפזים בבתי חולים וביניהם תושבי הכפרים שלנו. היו אף כאלה שעברו ניתוחים רק יום אחד לפני כן ז"א ב-28 במארס.

ג.       משך עשרים ימים לפני יום השביתה נסעו מכוניות של משמר הגבול כשהן מלאות חיילים ברחובות הכפרים דבר שלא היה רגיל מאז קום המדינה.

ד.      שר המשטרה, בכבודו ובעצמו, הצהיר ב-28 במארס בערב מעל מסך הטלוויזיה כי כוחות הביטחון השלימו את הכנותיהם לפריצה לכפרים הערביים.

ה.      אגוד הקבלנים ומוסדות הסתדרות העובדים השונים כמו מועצת פועל חיפה בהחלטותיהם כי יפוטר כל פועל אשר לא יופיע למקום עבודתו ב-30 במארס, פועל כזה לא יזכה לשום הגנה מקצועית מצד ההסתדרות.

ו.       רבו הצהרות הסתה מצד אחראים כי הקריאה לשביתה ניזונה ממפלגות השמאל, ובמיוחד רק"ח, ואפילו מארגונים שונים בחו"ל. בעוד ששורשי הבעיה נעוצים בסגירת אדמות והפקעתן.

ז.       לפי מה שנאמר לעיל, אנו למדים, כי היתה כוונה סמויה מכבר מצד הרשויות כדי לבלום את קולם של הערבים בישראל לבל יממשו זכותם האלמנטארית שהיא שביתת מחאה כנגד הפקעת האדמות.

דוגמאות :

בראש העין התחילו הפגנות סוערות בהן נשרפו מכוניות משטרה ומספר רב של שוטרים נפצעו.

בנמל אשדוד הוכו אנשי משטרה והושבתו עבודות חיוניות למדינה כאשר שבתו פועלי הנמל בדרישה להעלות את שכרם.

חברת אגד חסמה את הכבישים היוצאים מהכפרים הערבים ובכך מנעה יציאתם של הפועלים הערבים לעבודתם – וכל זאת במחאה נגד נסיעת הפועלים במכוניות פרטיות. המשטרה לא נקטה שום צעד ממשי נגד החברה.

אלו הן דוגמאות מעטות. המקרים רבים, היריעה קצרה מלהכיל את כולם, ובכולם לא העזו כוחות הביטחון להשתמש בכוח נגד המפגינים, ולעומת זאת הם ירו ללא הרף בכפרינו למרות שראנו לשביתה שקטה. מדוע ?

הסתה.

אנו הערבים, כאזרחים במדינת ישראל, צריכים ליהנות מאותן זכויות כמו לזולתנו. מדוע אם כן מסיתים נגדנו בבקשנו לממש את הזכות על אדמתנו ?

מר זבולון המר שהוא שר בישראל הגיעו דברי ההסתה שלו לשיא כשאמר כי "הערבים בגליל הם סרטן בגוף הישראלי" (ידיעות אחרונות, 3.3.1976).

אנו מוחים בחומרה כנגד פעולות כוחות הביטחון שבוצעו בכפרינו ב-30 במארס 1976.

דורשים :

  1. ועדת חקירה פרלמנטארית וציבורית שתחקור את נסיבות המאורעות ותוצאותיהן.
  2. לשים מחסום נגד ההסתה על הערבים בכלל וערביי הגליל בפרט.
  3. פיצוי עבור הפגיעות בנפש וברכוש בכפרינו.
  4. החזרת הפועלים שפוטרו לעבודתם.
  5. לא להפקיע אדמות שאנו חיים מהן וביטול הצו לסגירת שטח 9.

הוועדה הארצית להגנה על האדמה

  

 

3/22/2010