לזכרה של לוחמת למען ספרד הרפובליקנית

דורה לוין, נוכחת !

דורה בירנבך נולדה ב-20.9.1911 בעיירה סוקולוב בפולין למשפחה חרדית, אך כבר מגיל צעיר היא סירבה לקבל עליה את המסגרת הדתית הנוקשה ועזבה את הבית. היא הצטרפה לתנועת השומר הצעיר, ובשנת 1933 היגרה לפלסטינה.

דורה הגיעה לקיבוץ עין-החורש בה נתקלה לראשונה במציאות האמיתית בארץ: הסכסוך בין התנועה הציונית וילידי הארץ, הפלסטינים, ולכן, היא עזבה את הקיבוץ ואת הציונות.

היא התגוררה בירושלים ובתל אביב, עבדה בין השאר כפועלת בניין, כעוזרת בית, ובהמשך עברה קורס קצר כאחות.

ב-1936 היא נעצרה של ידי משטרת המנדט הבריטי בשל פעילותה באיגוד מקצועי יהודי-ערבי שהיווה אלטרנטיבה להסתדרות העובדים, איגוד מקצועי שקיבל לשורותיו רק חברים יהודים. דורה נכלאה בכלא לנשים  בבית-לחם, בו היא גם שמעה לראשונה על מלחמת האזרחים בספרד.

כשהיא גורשה מהארץ ב-1937, לדורה  היה ברור שהיא ממשיכה את המאבקים הסוציאליסטים והדמוקרטים שניהלה בארץ, ולכן, כלוחמת אנטי-פאשיסטית, היא החליטה ליטול חלק פעיל בהגנה על הדמוקרטיה ועל הרפובליקה בספרד*. היא הצליחה לקבל אישור יציאה מהארץ לפאריס כדי לבקר כביכול בתערוכה הבינלאומית שנערכה שם באותם ימים. מיד עם הגיעה לשם, היא יצרה קשר עם הוועד של הבריגאדות הבינלאומיות שמושבו היה בעיר והצטרפה לשורות המתנדבים בבריגאדות הבינלאומיות**.

באוגוסט 1937 נכנסה דורה לספרד בעזרת סירת דיג קטנה, עליה היו גם רופאה מבולגריה, אחיות מפולין ומרומניה, אזרח קנדי מבוגר, כומר לשעבר (שהביא איתו עשרות אלפי דולרים תרומות שאספו פועלים קנדים למען הרפובליקה), וכן עיתונאי בריטי צעיר, סאם לסר, שאיתו היא שמרה על קשר עד השנים האחרונות לחייו. סם לסר, שהיה מזכיר כבוד של מתנדבי הבריגאדות מבריטניה, נפטר בתחילת חודש אוקטובר השנה.

דורה שירתה בבריגאדות הבינלאומיות בתור אחות, בארגון ובנייתם של בתי חולים, בהכשרתן הרפואית של נשים ספרדיות ובטיפול בילדים יתומים קורבנות המלחמה.

לאחר נפילת הרפובליקה, נכלאה דורה באחד ממחנות הריכוז שהקימה הממשלה הצרפתית בדרום צרפת לפליטים הספרדים, לחיילי הצבא הרפובליקני ולמתנדבים בבריגאדות הבינלאומיות. בשלב מסוים, היא הצליחה להיחלץ מהמחנה ולהגיע בעזרת קרוב משפחה לבריטניה.

בבריטניה היתה דורה שותפה להקמת ארגון אנטי פאשיסטי של ימאים פולנים ששהו בים בעת כיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית. בין הימאים האלה היא התוודעה למי שעתיד היה להיות חברה ושותפה לחיים עד יומה האחרון  – סטפן לוין.

ב-1945 - השנה בה נסתיימה בניצחון המלחמה נגד הפאשיזם שהחלה בספרד בשנת  - 1936חזרו דורה, סטפן ובנם הבכור לפולין, במטרה לתרום את חלקם בהקמת המדינה הסוציאליסטית החדשה. דורה עבדה כמנהלת שותפה של חברת ספנות פולנית-סינית עד 1968 - השנה בה גל אנטישמיות נוסף שטף את פולין, ואז, שוב היגרה לישראל והתיישבה עם משפחתה בקריית חיים.

בישראל עבדה דורה עד גיל מאוחר בחברת ספנות בחיפה. היא היתה חברה פעילה בוועד הישראלי של לוחמי הבריגאדות הבינלאומיות. משך שנים אחדות היא מילאה את התפקיד של מזכירת הוועד.

דורה לוין, צילם: ערן טורבינר

עד השבועות האחרונים לחייה, דורה היתה זקופה, צלולה ופעילה. היא נפטרה ביום ד' ה-10.11.2010. למחרת,  נערכה לווייתה בקיבוץ החותרים.

בהלוויה, קרא ע"ט את נאום הפרידה ממתנדבי הבריגאדות הבינלאומיות במצעד שנערך לכבודם באוקטובר 1938  בעיר ברצלונה, נאום אותו נשאה דולורס איברורי שנודעה גם בשמה האגדי "לה פאסיונאריה" ושנמנתה עם מנהיגי הרפובליקה הספרדית. היא קראה להם:

"... אתם יכולים לצעוד בגאווה. אתם ההיסטוריה, אתם האגדה, אתם דוגמא ומופת לסולידריות ולאוניברסאליות של הדמוקרטיה...”

ערן טורבינר

----------

* ראו דברים שאמרה דורה לוין על המניעים שלה לצאת ללחום בספרד להגנת הרפובליקה מפני תוקפנותם של הגנרלים הלאומנים-פשיסטים שנהנו מתמיכתן המאסיבית של איטליה הפאשיסטית וגרמניה הנאצית:

 http://www.leftinhebrew.org/LIH/video.asp?p=63&L=hebrew

* * למתעניינים בנושא יחסם של תושבי פלשתינה-א"י למלחמת האזרחים בספרד - מוזמנים לקרוא תמצית חיבור שפרסם יוסף אלגזי, אצל רענן ריין (עורך), "מלחמת האזרחים בראי העיתונות העברית בפלשתינה-א"י", הפאשיזם לא יעבור, מלחמת האזרחים בספרד 1939-1936, ת"א, זמורה ביתן וזמנים, 2000, ע"ע 305-272.