פטריס לומומבה – 50 שנה לרציחתו

ב) כידון בלבה של אפריקה

מאת יוסף אלגזי, הארץ, 5.1.2001  

החודש, לפני 40 שנה, נרצח ראש הממשלה הנבחר הראשון של קונגו, פטריס לומומבה. זה קרה שבעה חודשים אחרי שהמדינה השיגה את עצמאותה מידי בלגיה. בעיני בני עמו ושאר העמים השחורים ביבשת אפריקה, לומומבה הוא סמל למאבקם רב הקורבנות והייסורים לעצמאות. רציחתו, מהסודות הכמוסים ביותר בימי המלחמה הקרה, ממשיכה להטיל צל כבד על היחסים בין בלגיה למושבה שלה לשעבר.

בעקבות פרסומים חדשים הנוגעים לאחריות שלטונות בלגיה, הסי-איי-אי האמריקאי ומשתפי פעולה קונגולזים ברציחתו, מונתה בשנה שעברה בבלגיה ועדת חקירה פרלמנטרית לגילוי הקשר שהוביל לרצח ולמבצעיו*. במסרים הרשמיים והמוצפנים הבלגיים כונה לומומבה ה"שטן", שהיה צורך לחסלו בכל מחיר כדי להרחיקו מהזירה הפוליטית. ז'אן פול סארטר ואנשי רוח אחרים הגדירו את לומומבה מרטיר של קונגו ושל אפריקה".

קונגו, שבמרכז היבשת השחורה, משתרעת על שטח של 2,733,000 קילומטרים רבועים, פי ארבעה משטחן של צרפת ובלגיה גם יחד. בפברואר 1885 מינו שליטי מעצמות אירופה בוועידת ברלין את המלך ליאופולד ה-2 מבלגיה לריבון של קונגו. תחת שלטונו רבבות קונגולזים עבדו במטעים הגומי בתנאי ניצול מחרידים. עובדים שלא מילאו אחר מיכסת איסוף הקאוצ'וק נדונו לעונשים פיזיים קשים כולל כריתת ידיהם. ראו צילום מצורף:

במארס 1908  הוכרזה קונגו מושבה בלגית ושמה קונגו-לאופולדוויל. בשנות ה-50 של המאה העשרים חיו בקונגו כ-12 מיליון שחורים וכ-100 אלף מתיישבים לבנים. כ-57% של האוכלוסייה היו אנאלפביתים.

ב-40 השנים האחרונות החליפה המדינה את שמה כמה פעמים. עם השגת עצמאותה נקראה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אחר כך זאיר, והיום שוב נקראת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. אדמת הארץ, בעיקר בדרום, עשירה במרבצי נחושת, זהב, יהלומים, פלטינה, קובלט, אורניום ועוד. בלגיה לא ויתרה ברצון על שליטתה בארץ עשירה כל כך בעידן הדה-קולוניזציה שלאחר מלחמת העולם השנייה. היא סברה שרפורמות חלקיות יסכלו את השאיפות עצמאות. הרפורמות עודדו את הרוב השחור להמשיך במאבקו, ואילו ראשי המיעוט הלבן ראו בהן תחילת ויתור על השליטה. בעקבות מהומות שפרצו בקונגו בינואר 1959 נאלץ המלך הבלגי בודואן ה-1 להכריז על כוונת ממשלתו לאפשר לקונגולזים להחליט על עצמאות ארצם. באותה השנה דרך כוכבו של לומומבה בארצו ובמדינות אפריקה החדשות. הפקיד לשעבר הנהיג את התנועה הלאומית הקונוגולזי (MNC ) שתבעה עצמאות מלאה לקונגו.  

בבחירות שהתקיימו בסוף אותה השנה זכתה מפלגתו ברוב מושבי הפרלמנט החדש. למרות מעצרו בידי שלטונות הבלגיים, בטענה שהסית למהומות בעיר סטנליוויל, השתתף לומומבה בוועידת שולחן עגול שהתקיימה בינואר 1960 בבריסל, ובה הוחלט על הכרזת עצמאות קונגו בסוף יוני באותה השנה. ערב הכרזת העצמאות הטילו שלטונות בלגיה על ג'וזף קסאבובו, מנהיג מפלגת המיעוט הדמוקרטית (ABACO) שתמכה בעצמאות חלקית, להרכיב ממשלה. לכל היה ברור שהחלטה שרירותית זו היתה עלולה לגרור את הארץ למלחמת אזרחים. בסופו של דבר הסכימו קסאבובו ולומומבה שהראשון יהיה נשיא המדינה והשני ראש ממשלתה.

ב-30 ביוני 1960, בטקס הכרזת העצמאות שהתקיים בפרלמנט הקונגולזי בליאופולדוויל, העלה המלך בודואן על נס את המפעל הקולוניאלי הבלגי. בתגובה נשא לומומבה נאום שהרעיש את מאזיניו הבלגים, ובו דיבר על מאזן שלטונה של בלגיה בקונגו. הוא דיבר על המאבק הנאצל והצודק של תושבי קונגו לעצמאות שהושגה "בדמעות, באש ובדמים", מאבק "שהיה הכרחי כדי לשים קץ לשעבוד המשפיל שנכפה בכוח. זו היתה מנת חלקנו במשך 80 שנות שלטון קולוניאלי. פצעינו טריים וכואבים מדי שנוכל להדחיקם מזיכרוננו (...) העבודה המפרכת, תמורתה שולם שכר שלא איפשר לנו לאכול לשובע, להתלבש, לשכן את עצמנו כיאות ולגדל את ילדינו (...) ללבנים היו וילות מפוארות, ואילו לשחורים היו בקתות חרבות. לשחורים לא הותר להיכנס לבתי קולנוע, למסעדות ולחנויות של לבנים (...). מי מאתנו ישכח את מטחי היריות שבעקבותיהם מתו רבים מאחינו, את מרתפי בתי הסוהר שהושלכו אליהם אלה אשר לא נכנעו למשטר הדיכוי והניצול", הכריז לומומבה לקול תשואות חברי הפרלמנט. (הנאום במלואו מתפרסם בנפרד באתר וכן גם בקולו הוא).

למרות העצמאות, עמדו קצינים בלגים בראש הצבא והמשטרה. את המדינה ניהלו פקידים בלגים. אלה ואלה סרו בעיקר למרות ממשלת בלגיה וסוכניה בקונגו. ביולי 1960 פרצו מהומות דמים שקורבנותיהן היו לבנים. יחידות הצבא התמרדו לאחר שתביעותיהם להעלאות בדרגה ובשכר לא נענו. פעולות חבלה פגעו בכלכלה ובתפקוד הממשל החדש. בארץ שררה אנרכיה. בעלי בריתם של הבלגים ואויבי לומומבה בהנהגת מואיז צ'ומבה, ששלטו על חבל קטנגה העשיר, הכריזו על פרישת החבל ממדינת קונגו. לומומבה האשים את שלטונות בלגיה בכך שהם עומדים מאחורי המהומות, התמרדות יחידות הצבא ופעולות החבלה. בתגובה הכריזה ממשלתו על מצב חירום שאויביו הגדירו כשלטון של עריצות.

כוח האו"ם נכשל בהשכנת שלום במדינה. מאחורי הקלעים נרקמו קשרים להפלת ממשלת לומומבה. בסמפטמבר 1960 הדיח הנשיא קסאבובו את לומומבה מראשות הממשלה. לומומבה, שנהנה מאמון הפרלמנט, לא ויתר על מעמדו כראש ממשלה אך היה לאסיר בביתו בליאופולדוויל. ב-27 בנובמבר 1960, מלווה באשתו פולין, בנו הבכור, שר הנוער והספורט פייר מפולו וסגן נשיא הסנאט ג'וזף אוקיטו, עזב לומומבה בחשאי את ביתו כדי להגיע לסטנליוויל במזרח המדינה, מעוז חסידיו, כדי להשתתף בהלוויית בתו. בדרך ארבו להם חיילי הקולונל ג'וזף מובוטו, נאמנם של הבלגים וסוכנה של ארה"ב. (מובוטו שלט בזאיר מ-1968 ועד לסילוקו מהשלטון במאי 1997). לומומבה, מוריס מפולו וג'וזף אוקיטו נשבו, ואילו אשתו ובנו ניצלו.

כבולים הוטסו לומומבה ועוזריו לטיסוויל ובה נעצרו. מכאן ואילך נרקמה מסכת סבוכה של קשרים לחיסול לומומבה. לרשות השלטונות בלגיים עמדו קסאבובו, צ'ומבה, שר הפנים הקטנגי גודפרואה מונונגו, יחידות שכירי חרב וגורמים רבי עוצמה במערב. עוד בקיץ 1960 קיימו ראשי הממשל של נשיא ארה"ב אייזנהאואר התייעצויות בדרג הבכיר ביותר: מה לעשות כדי לסלק את לומומבה, שהוגדר על ידם "סוכנם של הקומוניסטים ושל ברית המועצות", "אויב מסוכן של המערב באפריקה", "העלול להתגלות כמסוכן יותר מפידל קסטרו".

באחת ההתייעצויות, העיד לימים חבר המועצה הלאומית לביטחון רוברט ג'ונסון, השתמעה מדברי הנשיא איזנהאואר הוראה לסי-איי-אי לרצוח את לומומבה. ביצוע המשימה הוטל על קבוצה מיוחדת. מדען בכיר בסי-איי-אי, סידני גוטליב, התבקש להכין את האמצעים הביולוגיים לחיסול. בסוף ספטמבר 1960 בא גוטליב, שכונה בצופן "ג'ו מפאריס", לליאופולדוויל מצויד בערכת רעל שהוכנה במעבדות הסי-איי-אי על פי ההוראות שקיבלו מהממונים מואשינגטון. הוא ומפקדי תחנת הסי-איי-אי בליאופולדוויל הבינו שמאחורי פקודת החיסול עומד הנשיא עצמו. באוקטובר נאלץ גוטליב להשליך את ערכת הרעל שהתקלקלה לנהר ולעזוב את קונגו. במקומו ביקש ראש תחנת הסי-איי-אי בבירת קונגו, לורנס דוולין, ממפקדיו לשלוח לו דרך הדואר הדיפלומטי "רובה מצויד בעדשה טלסקופית ומשתיק קול", מאחר ש"עונת הציד כאן טובה

מעצרו של לומומבה שינה את התוכניות. זמן רב אפף ערפל כבד את גורלו. ברחבי העולם התקיימו הפגנות בתביעה לשחרורו. באיגרת אחרונה לרעייתו פולין שיער לומומבה כי הוא עלול להירצח בידי קונגולזים שמכרו עצמם לקולוניאליזם הבלגי ולבעלי בריתו במערב. "אל תבכי אותי רעייתי", כתב, "אני יודע שארצי הסובלת והמיוסרת תדע להגן על עצמאותה וחירותה. תחי קונגו! תחי אפריקה!"

ב-13 בינואר 1961 התמרדה יחידת הצבא בטיסוויל ואיימה להחזיר את לומומבה לשלטון. במברק בהול למפקדיו בוואשינגטון הזהיר דוולין, "אי נקיטת צעדים דרסטיים בשלב זה עלולה ליצור כאוס, להחזיר את לומומבה לשלטון ולגרום תבוסה קשה לארה"ב בקונגו. מפקדיו הרגיעו אותו בהודעה כי בימים הקרובים יעביר הקולונל מובוטו את לומומבה וחבריו לכלא שמור יותר. ואכן, ב-17 בינואר 1961 קיבל מגדל הפיקוח של שדה התעופה באליזבטוויל, בירת קטנגה, מברק שתוכנו נכנס להיסטוריה, "תגיע אליכם חבילה חשובה". בה בעת בישר הנשיא קסאבובו לצ'ומבה בטלפון שהוא שולח לו "שלוש חבילות". באותו יום נחת מטוס חברת תעופה אזרחית בלגית באליזבטוויל ובו מטען "שלוש החבילות" - לומומבה, מפולו ואוקיטו. לימים העיד הטייס הבלגי כי במשך כל הטיסה הוכו השלושה בידי שוביהם מכות נמרצות בקתות רוביהם. נמל התעופה היה מוקף כוחות ז'נדרמריה ושכירי חרב קטנגיים גדולים.

לומומבה הכבול והפצוע קשה הושלך מהמטוס לידיהם של חיילים קטנגים. בבית מבודד, לא הרחק משדה התעופה, בנוכחות השר מונונגו וקצינים בלגים, נורו תחילה מפולו ואקיטו למוות לעיני לומומבה הפצוע. רוצחיו של לומומבה לא הסתפקו ביריות שירו לעברו. אחד מהם, כנראה מונונגו, נעץ כידון בלבו.

כחודש לאחר מכן, ב-13 בפברואר 1961, כדי לטשטש את עקבות מבצעי הפשע הנורא, הודיע מונונגו במסיבת עיתונאים באליזבטוויל כי לומומבה, מפולו ואוקיטו, שלטענתו נמלטו מכלאם, נטבחו על ידי תושבי כפר קטן בקטנגה, שאת זהותו סירב לגלות. הוא ועוזריו זיהו את גופות השלושה שנקברו מיד, אך השר הקטנגי סירב לגלות את מקום קבורתם. "בכנות, איננו יכולים לגנות את המשתתפים בטבח השלושה. הטבח שעשו שיחרר את קטנגה, את קונגו, את אפריקה ואת העולם כולו מהרעל שהפיצו השלושה. הממשלה החליטה לתת 400 אלף פרנקים בלגיים לכפר שאנשיו חיסלו אותם", סיכם מונונגו.

בעקבות הודעתו פרצו הפגנות זעם ברחבי העולם. סטודנטים אפריקאים מהמכון האפרו-אסייתי קיימו צעדת מחאה בתל אביב. בשבת, 18 בפברואר 1961, התקיימה ברחוב דיזנגוף בתל אביב הפגנה שפוזרה בכוח על ידי המשטרה.

הגילויים האחרונים בתקשורת הבלגית על נסיבות רצח לומומבה חשפו רק טפח מהפרשה. עתה ממתינים בבלגיה לממצאי ועדת החקירה הפרלמנטרית הנעזרת במומחים מהאקדמיה. רבים מטילים ספק אם המלכה פביולה תהיה מוכנה לחשוף לחברי הוועדה את הארכיונים הפרטיים של בית המלוכה הבלגי, שבהם מונחים מסמכים העשויים לשפוך אור על רצח לומומבה .

--------------

* ועדת החקירה מטעם הפרלמנט הבלגי קבעה בסוף 2001 את אחריותם המוסרית של שלטונות בלגיה דאז לרציחתו של לומומבה.  ילדיו של לומומבה ממשיכים עד היום לתבוע חקירה מחודשת ברצח. פרקליטים בלגיים מגדירים את רציחתו של פטריס לומומבה פשע מלחמה ותובעים להעמיד לדין את כל המעורבים ברצח.   

שיר שכתב פטריס לומומבה, קטע

בכה אחי השחור והאהוב
במאבקך אִפשרתָ לאחיך לגזע
להרים את ראשם ולהביט קדימה
אל העתיד המאושר המבשר את הגאולה.
חופי הנהר הגדול מלאי ההבטחות
הם מעתה שלך.
אדמה זו על כל אוצרותיה
הם מעתה שלך
ושם, במרום כדור האש של השמש בשמים ללא צבע
יחנוק בחומו את כאבך
קרניו הצורבות ייבשו לעד
את הדמעות שהזילו אבותיך
שעונו על ידי אדוניהם העריצים
על אדמה זו היקרה לך כל כך.
ואי-אז תהפוך את קונגו לאומה חופשית ומאושרת
בלב אפריקה השחורה והענקית.

-------------

על-פי דרישת מו"ל "הארץ": "ההעתקה אסורה ללא אישור מראש: כל הזכויות שמורות ל"'הארץ'.