במקום שהיתה אביגיל המקראית

מאת יוסף אלגזי ("הארץ", 10.10.2001)*

הולך ונבנה מאחז אביגיל, על אדמות השייכות לפלסטינים. נציג המינהל האזרחי, לטענתם, אמר להם כי העבודות מתבצעות ללא היתר, אך למרות זאת, הן לא הופסקו. עכשיו, על פי צו בחתימת מפקד הנפה, גם נאסרה עליהם הכניסה למקום.

על ראש הגבעה ניצבו מכולה ועליה שלט "בריכת אביגיל, המועצה האזורית הר חברון", מבנה ממתכת המיועד לשאת מכל מים וסוכה שעליה התנוססו דגלי ישראל והמועצה האזורית. בדרך העקלקלה המובילה אל המקום נהג צעיר חובש כיפה במכונית מסוג 4X4. אלישע, חייל משוחרר - לשאלה מהיכן הוא משיב הצעיר מ"אביגיל" - שהיה חמוש ברובה אם-16, ליווה אותנו עד הסוכה שבה ישבו חבריו, מתנחלים מהסביבה, השומרים על המקום, לדבריהם.

הם אינם מעוניינים לנדב כל מידע בכל הנוגע לייעודו של המקום, ומתעלמים מן השאלה מתי יתקיים טקס ההכרזה הרשמי על הקמתה של הנקודה החדשה "אביגיל". בתשובה לשאלה מדוע נבחר השם אביגיל, אלישע אומר שעל פי המקורות, אביגיל המוזכרת במקרא היתה בסביבה הזאת. הכוונה לאביגיל אשת נבל הכרמלי, שסייעה בניגוד לרצון בעלה וללא ידיעתו לדוד כשברח מפני שאול המלך; כשסיפרה על כך לבעלה, הוא מת משברון לב, ואחרי מותו, לקח אותה דוד לאשה, ויחד הם עברו לחברון שם ילדה לו את כלאב, בנו השני.

הגענו לנקודת אביגיל, המוקמת כמעט בחשאי באזור הררי, מכיוון דרום, מבאר שבע. אחרי נסיעה קצרה בקטע שבין ההתנחלויות סוסיא ומעון על הכביש העוקף את דהריה, סמוע ויטא בואכה חברון, טיפסנו, לא בלי מאמץ, על אחד השבילים בהר שממזרח, עברנו ליד הבתים של חירבת תוואני ומערות אל-רכיז, ומשם עלינו לגבעה שהפלסטינים קוראים לה אום אל-שוקחאן ועל המפות היא מופיעה כנקודת ציון 850. לפלסטינים, גם לתושבי האזור, אסור לנסוע על הכביש העוקף, ולכן כשהם נעים בין היישובים שלהם משני צדי הכביש הם נאלצים לעשות זאת ברגל, או לחילופין, במכונית בעלת לוחית זיהוי ישראלית.

לרבים מהפלסטינים תושבי תוואני ואל-רכיז, בני חמולות ג'בארין ומחאמרה, אדמות באום אל-שוקחאן. הפלאחים, המתפרנסים מחקלאות - פלחה, מטעי עצי זית ועדרי צאן - טוענים לבעלות על חלקות הקרקע ולזכויות מכוח עיבוד רב שנים. הם מציגים נסחי רישום שהוציאו במשרד רשם הקרקעות (טאבו) בחברון, בימים שפעל שם מטעם המנהל האזרחי הישראלי, אישורי מס רכוש על שמותיהם וצווי ירושה מאושרים וחתומים על ידי בתי דין שרעיים.

באמצע ספטמבר 2001 הבחינו פלסטינים תושבי האזור בקבוצת מתנחלים מהאזור שעלו על הגבעה באום אל-שוקחאן ויצקו עליה משטח בטון בשטח הגובל בחלקות חקלאיות שהם מעבדים. לטענתם, על העבודות פיקח אדם המוכר להם בשם "יוסף אדרי" מהתנחלות בית חגי ובעל תפקיד במועצה האזורית הר חברון.

עוד באותו יום פנו בעלי הקרקע, בהם מוחמד מוסא ג'בארין, למשטרת ישראל בקרית ארבע והגישו תלונה על פלישת המתנחלים לאדמותיהם. "רב סרן צביקה", קצין, המוכר לחלק מהמתלוננים כממונה על פעולות המינהל האזרחי באזור, ועובד במינהל האזרחי בשם "עמוס" באו למקום. אל המתלוננים הצטרף חבר הוועד הפלשטיני להגנה על האדמות, עו"ד מוסא מחאמרה מיאטה. לטענתם, אמר להם רס"ן צביקה, כי העבודה במקום מתבצעת ללא היתר מהמינהל האזרחי, אך למרות הצהרה זו, לא הופסקו העבודות בשטח; יתרה מזאת, בימים הבאים השלימו המתנחלים את בניית משטח הבטון שעליו הציבו את מבנה המתכת. ביום חמישי שעבר עוד לא הספיקו להציב עליו את מכל המים.

ב-30 בספטמבר פנו הפלשסטינים בעלי הקרקע שעליה מוקמת נקודת אביגיל לעו"ד שלמה לקר בירושלים ונסעו עמו לשטח. במרחק של כשני קילומטרים מהגבעה הם נתקלו במחסום צבאי ובו ארבעה חיילים. מפקד המחסום, שהזדהה כרס"ן גלעד, הציג להם צו לסגירת השטח ומפה של האזור. על המפה סומן השטח שבו הולך ומוקם המאחז החדש, נקודת ציון 850, ונרשם השם, "נקודת אביגיל". על פי הצו, בחתימת מפקד הנפה, אל"מ דרור וינברג, נאסרה הכניסה ו/או ההתקרבות למקום.

בתגובה לשאלתו של עו"ד לקר, מדוע למתנחלים מותר להיכנס לשטח, לשהות בו ולבצע בו עבודות, הציג לו מפקד המחסום את הצו והסב את תשומת לבו לשורה אחת. איסור הכניסה לשטח, נכתב, אינו חל על חיילי צה"ל ועל מורשים. המתנחלים העובדים במאחז, הוסיף, קיבלו היתר לכך ממפקד האזור ומכאן שהם מורשים.

לדברי עו"ד מוסא מחאמרה, בכל האזור שמדרום להר חברון, המוגדר כשטח C, "מתנהלת מתקפה התנחלותית המתבצעת בשיתוף פעולה בין המתנחלים, צה"ל והמינהל האזרחי כזרוע של הצבא. הצבא", הוא אומר, "מוציא צווים לסגירת שטחים, הצבא הורס מבני מגורים של תושבי האזור מדורות, מגרש בכוח את יושביהם לעבר שטח A, ומחבל בבארות מים. בו בזמן, כמו במקרה של אום אל-שוקחאן, מתנחלים מקימים מאחז לקראת ייסוד התנחלות חדשה. המטרה של מתקפה התנחלותית זו היא ליצור את התנאים לסיפוח רצועת שטח מאזור מיתר וכרמים שבשטח ישראל על גבול הקו הירוק עד לחברון".

ביום חמישי שעבר הגיש עו"ד לקר עתירה לבג"ץ בשמם של שניים מבעלי הקרקעות, מוחמד מוסא ג'בארין ואחמד מוחמד מוחמד. הוא ביקש להורות למינהל האזרחי, למפקד צה"ל בגדה המערבית, לשר הביטחון ולמועצה האזורית הר חברון לסלק את המבנים שהוקמו בנקודת אביגיל, לפנות את המתנחלים מהמקום, להימנע מלהוציא היתר בנייה אם תוגש בקשה כזאת, לבטל את הצו לסגירת השטח ולאפשר לבעלי האדמות הפלסטינים תושבי האזור להיכנס אליו.

שופטת בית המשפט העליון טובה שטרסברג-כהן שדנה בעתירה החליטה לדחות את הבקשה להוצאת צו ביניים, אך תבעה מהמשיבים להמציא תגובה מקדמית בתוך 30 יום.

בעתירתו לבג"ץ, טען עו"ד לקר שהקמת המאחז בנקודת אביגיל נעשית מתוך עצימת עיניים של הדרג המדיני, ובייחוד שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, שאינו פועל למניעת פלישת מתנחלים לקרקעות של פלסטינים ובכך מעודד אותם. "בחודשים האחרונים אימץ משרד הביטחון שיטה חדשה ופסולה", מאשים לקר. "המשרד מקציב כספים להקמת מבנים ומאחזים ומנחה את צה"ל לפרוש את חסותו על מבצעי העבודה ועל המתנחלים המכשירים את הקרקע ומקימים עליה אמצעי מיגון ושמירה. העבודות בשטח מתבצעות ללא אישורים תקפים, בעיקר מטעם הדרג המדיני, כדי שלא להשאיר 'טביעות אצבעות רשמיות' על פעולות התנחלות שישראל התחייבה בזירה הבינלאומית שלא לעשותן, והן כוללות בין השאר פלישה לקרקע פרטית ובנייה ללא היתר".

בתגובה, טען השבוע דובר המינהל האזרחי, כי מגדל המים בנקודת אביגיל "הוצב על אדמת מדינה בתוך תחום השיפוט של התנחלות מעון ואילו המכולה הוצבה לטובת השומרים במקום".

בשבוע שעבר האשימה תנועת שלום עכשיו את הממשלה בהפרה שיטתית של התחייבותה כפי שהיא מופיעה בקווי היסוד שלה ולפיה "לא יוקמו התנחלויות חדשות". "בחסות שר הביטחון, בנימין בן אליעזר", נאמר בהודעת שלום עכשיו, "מבצעים המתנחלים השתלטות חסרת תקדים על שטחים נוספים. הממצאים בשטח מראים בבירור, כי התחייבות שר הביטחון לפרק את 15 הנקודות שהוקמו עד מאי השנה שווה כקליפת השום".

מסקר אווירי שעשתה שלום עכשיו לפני כחודש עולה עוד, כי בחודשים יוני עד ספטמבר השנה הוקמו לפחות עשר נקודות התנחלות חדשות בגדה המערבית בסמוך להתנחלויות-אם, כמו בית אל, בית חגי, טלמון צפון, מעון, סוסיא, עלי, קרית ארבע, שבות רחל ושמי שומרון (הסקר נעשה ימים אחדים לפני שהמתנחלים עלו לנקודת אביגיל).

התנחלות אביגיל, המקור: שלום עכשיו

בהתייחסו לפעילות המתקיימת בימים אלה במאחז אביגיל אמר ראש צוות המחקר של שלום עכשיו, גלעד בן נון, היסטוריון, איש חיל המודיעין לשעבר ובעל הכשרה בגיאוגרפיה ובטופוגרפיה, כי המתנחלים פועלים על פי שיטה. הם מותחים אלסטית את תוכנית המתאר של התנחלויות קיימות, מסלקים את הפלשתינאים החיים בשטח שהם מספחים לעצמם, ובסופו של התהליך, ממשלות ישראל מאשרות את צעדיהם.

ביום ראשון השבוע התקיימו ברוב עם טקסים לעלייתם של שני גרעינים "להתיישבות על הקרקע להרחבת וביסוס ההתיישבות ביש"ע ובארץ ישראל ליד בית חגי בדרום הר חברון, ליד קדומים בשומרון", כך לשון הכרזות הענקיות שהדביקו בחוצות הערים מארגני הטקסים. הם הזמינו את הציבור להצטרף אליהם, בהדגישם כי "אף על פי כן ולמרות הכל אנו עולים". טקס עלייה של גרעין שלישי שהיה מתוכנן לאותו מועד ליד רפיח-ים בגוש קטיף נדחה בשלב זה.

-----------

על-פי דרישת מו"ל "הארץ": "ההעתקה אסורה ללא אישור מראש: כל הזכויות שמורות ל"'הארץ'.