מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

מהפכת אוקטובר 1917 ברוסיה / ג'ון ריד, עדות*

"אכן, היתה זו הרפתקה,

אחת המופלאות שידעה האנושות"

כאשר דנים בהתקדמותם של הבולשביקים, מן ההכרח להבין שלא ב-7 בנובמבר 1917 (25 באוקטובר לפי המניין הישן, י"א), אלא חודשים רבים לפני כן התפוררו הצבא הרוסי והחיים הכלכליים של רוסיה. היתה זו תוצאה הגיונית של תהליך שהחל עוד ב-1915. החוגים הריאקציונרים המושחתים ששלטו בכיפה בחצרו של הצאר פעלו ביודעין להחלשתה של רוסיה כדי לכרות הסכם שלום נפרד עם גרמניה. המחסור בנשק בחזית, אשר גרם לנסיגה הגדולה בקיץ 1915, המחסור במזון בצבא ובערים המרכזיות, האנדרלמוסיה בבתי-החרושת ובאמצעי התחבורה ב-1916 – כל אלה היוו, כפי שאנחנו יודעים כיום, חלק ממאמץ אדיר ומכוון של חבלה. מהפכת מארס [12 במארס, 27 בפברואר לפי המניין הישן, י"א] שמה לו קץ בעוד מועד.

חרף האנדרלמוסיה שיכולה לעורר מהפכה גדולה המעניקה חרות למאה ושישים מיליוני בני אנוש שנמנו עם האנשים המדוכאים ביותר בתבל, המצב הפנימי של הארץ וכושר הלחימה של צבאה אכן השתפרו בפועל במהלך החודשים הראשונים של המשטר החדש.

ירח הדבש היה קצר. המעמדות הרכושנים שאפו למהפכה פוליטית בלבד אשר היתה מקנה להם את השלטון שניטל מהצאר. הם ביקשו להפוך את רוסיה לרפובליקה חוקתית בדומה לצרפת או לארצות-הברית, או, למונרכיה חוקתית לפי הדגם הבריטי. ואילו המוני העם שאפו לדמוקרטיה תעשייתית ואגררית אמיתית.

בספרו "הבשורה של רוסיה", בו הביא את סיפורה של מהפכת 1905, ויליאם אינגליש וולינג (William English Walling) היטיב לתאר את הלך-הרוח של הפועלים הרוסיים, אשר כמעט ללא יוצא מן הכלל תמכו בבולשביזם:

הם (הפועלים) גילו כי גם תחת ממשלה חופשית, אם זו היתה נופלת לידיהם של מעמדות חברתיים אחרים, הם עלולים להמשיך למות מרעב...

הפועל הרוסי הוא מהפכן, אך הוא אינו אלים, אינו דוגמטי ואינו בלתי-אינטליגנטי. הוא מוכן לעלות על בריקאדות, הוא למד אותן היטב, והוא היחיד מכל הפועלים בעולם שמכיר אותן מתוך ניסיון אישי. הוא מוכן להיאבק במדכאו, המעמד הקפיטליסטי, והוא נכון ללכת בעניין זה עד הסוף. כל מה שהוא מבקש הוא ששאר המעמדות יתייצבו בצד זה או בצד האחר של המאבק הקשה והממשמש ובא...

הם (הפועלים) הסכימו כולם שהמוסדות הפוליטיים של ארצנו (ארצות-הברית) עדיפים על פני מוסדותיהם הפוליטיים, אך הם לא היו להוטים להמיר עריץ אחד במשנהו (זאת אומרת הקפיטליסטים)...

העמלים ברוסיה לא נטבחו, מאות מתוכם לא הוצאו להורג במוסקבה, בריגא ובאודסה, אלפים מתוכם לא הושלכו לבתי כלא רוסיים ולא הוגלו למדבריות ובאזורים נידחים בקוטב בכדי לזכות בפריבילגיות המפוקפקות של עובדי 'גולדפילד' ו'קריפל-קריק'... [הראשון מפעל מתכת, ואילו השני מכרה זהב ומפעל, שניהם בארה"ב, י"א]

וכך, במהלך מלחמה חיצונית, התפתחה ברוסיה מהפכה חברתית שצמחה מתוך מהפכה פוליטית, מהפכה שהיתה צריכה להוביל לניצחון הבולשביזם.

אי. ג'י. סאק (A.J. Sack) אשר מנהל את משרד ההסברה הרוסי בארצות-הברית, העוין את הממשלה הסובייטית, כותב בספרו "לידתה של הדמוקרטיה הרוסית":

הבולשביקים כוננו את הממשלה שלהם כשבראשה ניקולאי לנין ואילו שר החוץ שלה הוא לאון טרוצקי. עלייתם לשלטון נראתה בלתי נמנעת מייד בעקבות מהפכה מארס. מאז, ההיסטוריה של הבולשביקים מצביעה על התחזקותם הנמשכת...

 

פטרוגרד: ההסתערות על ארמון החורף

 

זרים, ובמיוחד האמריקאים, מציינים לעתים את "בורותם" של הפועלים הרוסים. נכון, אין להם את הניסיון הפוליטי של העמים במערב, ואולם הם בקיאים בתחום הארגון הספונטני. ב-1917, הקואופרטיבים לצרכנות הרוסים מנו למעלה משנים עשר מיליון חברים, והסובייטים עצמם הם הוכחה ראויה לציון לכושרם הארגוני. בנוסף, אין ספק שלא נמצא בעולם עם הבקי ממנו בתורת הסוציאליזם ויישומה המעשי. כך כותב עליהם ויליאם אינגליש וולינג:

מרבית הפועלים הרוסים יודעים קרוא וכתוב. מזה שנים רבות סובלת ארצם מפורענויות. הפועלים שלה נהנו מהיתרון שבראשם עמדו לא רק אנשים אינטליגנטים שצמחו מתוכם, אלא גם כאלה שמקורם בשכבות משכילות,  ואף מהפכניות. עם הצטרפותם של אלה להמוני העובדים, הם הביאו עימם רעיונות לקידום שיקומה הפוליטי והחברתי של רוסיה.

סופרים רבים מסבירים את יחסם העוין כלפי הממשלה הסובייטית בטענה כי השלב האחרון של המהפכה הרוסית הסתכם במאבק שניהלו  אלמנטים "מכובדים" נגד המתקפות הברוטאליות של הבולשביזם. כאשר בעלי הרכוש  הבחינו בהתחזקותם של הארגונים המהפכניים, הם גמרו אומר להרוס אותם ולבלום את המהפכה. להשגת מטרה זו, הם נקטו צעדים נואשים. הם שבשו את התעבורה ועוררו מהומות במטרה להפיל את ממשלת קרנסקי ואת הסובייטים. כדי למגר  את ועדי הפועלים, נסגרו מפעלים ולא סופקו להם דלק וחומרי גלם. כדי לשבור את ועדי החיילים בחזית, הושב עונש המוות על כנו ודחפו לתבוסה צבאית.

כל אלה יצקו שמן למדורה של הבולשביקים אשר מצידם קראו למלחמת מעמדות והכריזו על עליונות מעמדם של הסובייטים.

(...) כאשר הבולשביקים דחו את פשרנותם הנבובה של המנשביקים והסוציאליסטים-רבולוציונרים, אלה האחרונים מצאו את עצמם נלחמים לצידם של מעמדות הרכושנים... כיום אנחנו יכולים להבחין בתופעה דומה בכמעט כל ארצות תבל.

נראה לי, שהבולשביקים לא זו בלבד שהם היו המפלגה הרוסית היחידה שלה היו הן תוכנית פעולה  קונסטרוקטיבית והן את הכוח הדרוש כדי לכפות אותה על הארץ. אם הם לא היו תופסים את השלטון במועד, אין לי ספק שבחודש דצמבר צבאות גרמניה היו משתלטים על פטרוגרד ומוסקבה, ושוב  היתה רוסיה נשלטת בידי הצאר...   

למרות שהממשלה הסובייטית מחזיקה בשלטון מזה שנה, עדיין נהוג לדבר על ההתקוממות הבולשביקית כעל "הרפתקה". אכן, היתה זו הרפתקה, אחת המופלאות שידעה האנושות. בהתייצבה בהנהגת הפועלים תוך שהיא נשענת על התעצומות שלהם, ההתקוממות הבולשביקית התפרצה לתוך ההיסטוריה. כבר במהלך ההתקוממות הוקם המנגנון שאמור היה לאפשר את חלוקת אדמות האחוזות הגדולות לאיכרים. ועדי העובדים בבתי-החרושת והאיגודים המקצועיים היו מוכנים לשלב בו עבר הפיקוח על התעשייה לידי הפועלים. בכל כפר, עיירה, עיר, נפה ומחוז, הסובייטים של נציגי הפועלים, החיילים והאיכרים היו מוכנים ליטול על עצמם את תפקידי הממשל המקומי.

לא משנה מה חושבים על הבולשביזם, לא ניתן להכחיש שהמהפכה הרוסית היא אחת המאורעות הגדולים בתולדות האנושות. תפיסת השלטון בידי הבולשביקים היא תופעה בעלת חשיבות אוניברסאלית. (...)

ניו-יורק, ה-1 בינואר 1919.

------------

* ג'ון ריד (John Reed) – (1920-1887), יליד העיר פורטלנד במדינה אורגון בארה"ב; עיתונאי, סופר ופעיל קומוניסטי; הוא סיקר את ההתקוממות במקסיקו (1913); בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בבלקנים; בספטמבר 1917 הגיע לרוסיה והיה עד לאירועי מהפכת אוקטובר 1917 אותם הנציח בספרו, עשרת הימים שזעזעו את העולם; כששב לארה"ב ב-1918 הגן על המשטר החדש ברוסיה; ב-1920 חזר לרוסיה; באותה שנה, בגיל 32 מת; הוא נקבר לרגלי חומת הקרמלין במוסקבה.

הקטעים המובאים כאן לקוחים מההקדמה שחיבר ג'ון ריד לספרו עשרת הימים שזעזעו את העולם; הם תורגמו לעברית [בידי י.א.] מתוך המהדורה הצרפתית:

 John Reed, Les dix jours qui ébranlèrent le monde, Éditions sociales, 1982 (Ten Days that Shook the World).  

הספר תורגם לעברית בידי אברהם יבין וראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת 1960.

 

11/14/2011