מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

לזכרו של רם כרמי (2013-1905)

האדריכל אשר הזניק את הבניין אל-על*

רם כרמי: האדריכל הוא קודם כל הומאניסטן ואחר-כך איש-מדע / "קול העם", 15.4.1964

נוף הבנייה בארץ השתנה הרבה בשנים האחרונות. מיום ליום גדל מספר המבנים המוקמים לגובה והעגורנים והמנופים הגדולים הופכים להיות מן המראות הרגילים בבנייה. פעמים רבות, בעוברך ליד בניין "אל-על" ברחוב בן-יהודה בתל-אביב, תוכל לראות אנשים ניצבים כשראשיהם אל-על והם משתאים לגובהו ומבנהו של בניין זה. תיירים אוהבים לצלם את הבניין מכל צדדיו.

את עבודת האדריכלות של בניין "אל-על" הכינו האדריכל המנוח דב כרמי (1962-1905) ובנו, רם כרמי.

על הסיבות שהפכו את הבנייה אל הגבהים, מתעכב בראיון עמי, האדריכל רם כרמי:

-       הבנייה לגובה – מסביר לי האדריכל – באה כתוצאה ממחיר הקרקע, הגבוה מאוד במיוחד באזורים העירוניים בתל-אביב והסביבה. באופן תיאורטי הבנייה לגובה איננה עולה יותר, אך, כאמור, בגלל מחיר הקרקע הגבוה הופכת הבנייה לגובה לכדאית וזולה יותר.

ועוד: הבנייה לגובה – במיוחד זו של בנייני משרדים – היא תולדה של הצרכים המכתיבים מבנים גדולים. השוק הפנימי של רוכשי המשרדים, שהם חברות כלכליות גדולות יכולים להרשות לעצמם לקנות משרדים מרווחים גדולים עם כל הנחיות הדרושה. לדעתי, זהו עניין של רמת-חיים ותפיסה המושג של נוחיות.

רמת הארכיטקטורה בארץ – מציין האדריכל רם כרמי, - מתקרבת לרמה האירופית מהמדרגה השנייה. כיצד הושגה רמה זו? כיוון שבארץ קיימים האמצעים הטכניים הדרושים ומכיוון שהכוחות העוסקים בכך הם בעלי אינטלקט וכושר קליטה של אמצעי-בנייה חדשים. העגורנים היו דבר בלתי-רגיל עד לפני מספר שנים. כיום הם כמעט הכרח המציאות. אדריכלים זרים מתרשמים מאוד מהבנייה ומהמהירות בה אנו קולטים את החדש.

- האם סבור אתה שהאדריכלות בישראל מילאה את ייעודה?

 

    

 

הארכיטקטורה בארץ העניקה קורת-גג, אך לא הרגשת בית לעולה החדש, או לתושב.

תפקיד האדריכלות היא להעניק את התחום, את המסגרת הפנימית בה צריך לחיות בן-אדם. האדריכלות שלה כמו המדעים המדויקים, איננה מכירה רק בפתרון נכון אחד ויחידי. באדריכלות ישנם פתרונות טובים רבים. האדריכל במקצועו הוא קודם כל הומאניסטן ורק אחרי-כן איש-מדע.

 אדם היורד מאוניה רוצה להיות מובטח מבחינת הפרנסה ורוצה גם להרגיש שהוא מצוי בביתו, לא לקבל קורת-גג סתם. האם נכנסת פעם לשיכון-עולים? כשאתה נכנס לשיכון-עולים אתה אינך יודע למה נכנסת ואינך יודע מה מחכה לך, אתה ממש חי בהרגשה שמשהו עלול לקרות כל רגע. היכנס נא לבאר-שבע החדשה ותראה ערמה של בתים האובדת בתוך ים של אבק. יש ליצור בארכיטקטורה הרגשת בית. בארץ לא השגנו זאת. עם זאת, התכנון הפנימי של הבית הוא בסדר. אין מה להתבייש בו.

דייר המקבל בביתו לא רק קורת-גג, אלא גם הרגשת בית, חש בביתו יותר טוב. דואג לכך שסביבתו תהיה נקייה ומטופחת. אם שמת לב שיכונים חדשים רבים הופכים אחרי כמה שנים ל"סלאמס" (שכונות-עוני). לכן, חשוב מאוד שמשרד השיכון יוציא על המחקר בשטח זה סכומים מספיקים ולא כאותו הסכום האפסי המוקצב כיום אשר בקושי אשר מתקרב למחצית האחוז.

- מי היד המכוונת את הבנייה. מה היה המניע לבניית בניין "אל-על"? – הקשיתי.

רחוב בן-יהודה אינו רחוב משרדים, זהו רחוב מגורים. בניית בניין "אל-על" משנה את אופי הרחוב. הבן נא, - מסביר איש-שיחי – אופי הבנייה לא עוצב על-ידי יד מכוונת, לא ע"י מדיניות בנייה כללית. פרטים הם המכוונים את הבנייה ולא העירייה. כל אחד יודע שיש בעיות חנייה בתל-אביב, או בעיית פיתוח אזורים חדשים, אך שום צעד אינו מודרך. לתל-אביב אין תוכנית-אב ממש. המרכז של תל-אביב מתפרץ לכל הכיוונים. עד היום לא הצליחו לכוון את ההתפתחות הטבעית באיזה שהוא אפיק ברור. הפיצול גורם, למשל, לבעיות תנועה מסוכנות.

            לכן, לדעתי, יש צורך ביד מכוונת, יש צורך בתוכנית-אב. אומנם ישנה תוכנית-אב, אך היא מיושנת ואינה מתאימה להתפתחות הדינמית. בעיר מודרנית ודינמית יש לערוך תוכנית-אב כל 6-5 שנים, או יש לשער תוכנית לטווח של 20 שנה וכל פעם, לאחר מספר שנים, לעבור על התוכנית ולעדכן אותה בהתאם לדרישות, למצב ולהתפתחות. בעיית תכנון ערים איננה פחות חמורה מבחינת המרכיבים המשפיעים על התכנון, מאשר בעיית בטחון המדינה.

-----------

* הראיון עם האדריכל רם כרמי התפרסם ביומון הקומוניסטי "קול העם" בגיליון יום העצמאות ביום השנה ה-16 להקמת מדינת ישראל במסגרת של ראיונות שערך י.א. עם מי שהיו אחראים להישגים במגוון תחומים: ראש המחלקה לניתוחי לב וריאות בבית חולים "תל-השומר"; צבי הפטל מהתזמורת הפילהרמונית הישראלית; אלכסנדר זרחין מחלוצי המחקר בתחום מתקני התפלת מים; ד"ר הלמוט אפשטיין בנושא גידול פרות לחלב;  ד"ר בנו רותנברג שעמד בראש משלחת ארכיאולוגית שיצאה לגלות בנחל עמרם את סודות תעשיית הנחושת בימי שלמה המלך.         

 

 

4/24/2013